איך אישה אחת שינתה 30,000 חיים

ליילה ג'אנה הושק סמסורס, עמותה עולמית המספקת לאנשים עניים תעסוקה דיגיטלית, בגיל 25. שמונה שנים אחר כך, סמסורס העבירה 7,600 אנשים במדינות מתפתחות לעבודות בשכר מחיה - עם השפעה אדווה (כולל משפחות) שגידלה 30,000 נפשות. פשוט פשוט דברתי עם ג'אנה, 33, על המרחק בין החלמת פיתרון חכם ליישומו.
איך הגעת לרעיון לסמאסורס?
עבדתי כיועץ ניהולי מיד לאחר הלימודים. כאשר הצטרפתי לראשונה למשרד נשלחתי לעבוד בחברת מיקור חוץ גדולה בהודו. הייתי בן 22 ולא היה לי מושג מה אני עושה. זו הייתה חשיפה מדהימה לתעשייה חדשה זו של עבודה דיגיטלית ותחילת הכלכלה הדיגיטלית.
מה למדת?
חברות המיקור חוץ הגדולות הללו הוקמו בהודו, סין, הפיליפינים ודרום אפריקה כדי לבצע עבודות משרד בחברות גדולות ב ארה"ב חשבתי שאם המודל הזה יכול לעבוד בהעסקת אנשים מהמעמד הבינוני בהודו, לא יכול היה אותו רעיון להביא הזדמנויות לעניים העניים ביותר אנשים? אחרי כמה שנים עזבתי והתחלתי את סמסורס. [סמה פירושו "שווה" בסנסקריט.]
איזו עבודה מספקת סמה לאנשים?
משימות כמו תיוג תמונות, כיתוב וידאו, תמלול ודברים אחרים שניתן לעשות דרך האינטרנט. רובם דורשים טירונות בלבד - אם כי כעת יש לנו כאלה שקוראים להגדיר מיומנות גבוהה יותר, כך שיש מקום לקידום. אנו מכשירים אנשים לבצע את העבודה.

איפה?
אנחנו בעיקר במזרח אפריקה ודרום אסיה, ויש לנו נוכחות קטנה בהאיטי.
איך הייתה ילדותך?
הוריי היו עולים מהודו. הם הגיעו [לארצות הברית] בלי כלום, וזה היה מאבק מתמיד. מעולם לא היה לנו מספיק כסף. במשפחה שלי היה די מחלוקת. עבדתי הרבה - שמרטפות, שיעורים, כמזכירה משפטית. קיבלתי מלגה ללמוד באפריקה כשהייתי בת 17. לא היו לי באמת חיי בית לסמוך עליהם. זה חלק מהסיבה שרציתי לעזוב.
ביליתם את רוב השנה הבוגרת שלכם בתיכון באפריקה.
הייתי שם שישה חודשים וחזרתי ליום הנשף. זה היה הלם תרבות שחזר וניסה להבין את העובדה שיש אנשים בעולם שיש להם מעט כל כך ועובדים כל כך קשה כדי להרוויח אפילו לא מספיק כדי לשלם עבור הצרכים הבסיסיים ביותר.
מה עם המכללה?
נסעתי להרווארד ועשיתי מוסמך מיוחד במחקרי פיתוח אפריקאים. בסופו של דבר חזרתי לאפריקה די הרבה בכל קיץ אחרי זה. אחרי שעבדתי באפריקה למלכ"רים וארגונים לא ממשלתיים מסורתיים, הבנתי שהאנשים הכי זקוקים להם הם הכנסות. הם לא רצו חלוקות. הם לא רצו שאנשים רק יתנו להם דברים.
איך הגעת לראשונה לסאמה מהקרקע?
הייתי מלומד אורח בסטנפורד והייתי חלק מתחרות תוכנית עסקית שזכתה לנו ב -14,000 דולר. ואז קיבלתי 30,000 דולר מתחרות תוכנית עסקית אירופאית. אלה עזרו, אבל זה עדיין היה ממש ממש קשה.
מה בא אחר כך?
נכנסתי ראשונה לניירובי ועבדנו עם אנשים שהגיעו משכונות העוני. קיבלנו את החוזה הראשון שלנו מעמותה בעמק הסיליקון. היו להם ספרים שהם ניסו לבצע דיגיטציה לקוראים עיוורים, והם נתנו לי חוזה של 30,000 דולר. מצאתי בחור ניירובי מקומי שניהל בית קפה אינטרנטי שיש בו ארבעה מחשבים ושכנע אותו להיות האדם הראשון שעשה גיוס והדרכה.
מהי טעות שלמדת ממנה?
אני חושב שהטעויות הגדולות שלי הגיעו בגלל חוסר סבלנות. כיזם, אני כל הזמן קורא לאנשים שלי להמשיך וללחוץ. אני חושב שזה יכול לשרוף אנשים, וזו לא דרך נהדרת לנהל עסק לטווח ארוך.
איך החיים שלך מחוץ לעבודה?
אחד האתגרים בביצוע העבודה הזו הוא שאני מטייל כל כך הרבה, זה יכול להיות קשה לשמור על נוכחות עקבית בסן פרנסיסקו. נסעתי 80 אחוז מהזמן בשנה האחרונה. אין לי ילדים. בניתי רשת חברים מדהימה, והם נמצאים ברחבי העולם. אני גולש עפיפונים, מצנח מצנח רחיפה ועושה הרבה ספורט הרפתקאות. החברים שלי עושים את הדברים האלה, מה שמקל עליהם. אני יודע שזו ברכה להיות מסוגל לעשות את זה ולא לקבל אחריות שמושכת אותי מכאן ברגע זה. אני בטוח שיהיו לי ילדים בשלב מסוים.
יש עצות לפרידה?
העצה הכי גדולה שלי מגיעה משונדה ריים, וזו תהיה השמש שלך. נשים מחויבות לחשוב שאנחנו צריכות להיות שותפות, אנחנו צריכות להקים משפחה, עלינו איכשהו להסתובב סביב מישהו אחר. במקום זאת, חשוב על עצמך כשמש, ולא ככוכב הלכת.