מדוע הצלת בעלי חיים היא עניין משפחתי עבור הזוג הזה במיין

"אני מאשים את אמי," אומרת דניאלה מילס בלייק וצוחקת. "כשהייתי ילד, אף פעם לא הורשינו כלבים, כי היא הייתה פריק מסודר. אני מפצה על זה עכשיו. "

היא אכן. דניאלה מנהלת את הצלת בעלי החיים של מיין חוף בנורת'פורט, תוך שהיא מצילה חיות פצועות ומוגבלות מרחבי הארץ ומוצאת להם בתים חדשים. זה רומן משפחתי: בעלה של דניאלה, ג'סטין, הוא וטרינר עם תרגול משלו שמספק גם טיפול רפואי לבעלי החיים שהיא מצילה; בתה בת ה -21, טיילור, עובדת עם ג'סטין כעוזרת וטרינרית; ושלוש בנותיהן הקטנות של הזוג - תאומות אחיות קנדי ​​ואוליביה, בת 7, ואלכסיס, 4 - כולן מצטופפות, גורי חתולים עם בקבוקים, כלבים מהלכים, בעלי חיים מרגיעים בכאב.

קשורים: 5 ממצאי ציוד לחיות מחמד גאוניים

המקלט שדניאלה פועלת נמצא במרחק של כמה מיילים מבית המשפחה, הממלא כל הזמן ביצורים בשלבי ריפוי שונים. רובם מגיעים מאזורים במדינה עם מקלטים רבים להרוגים, שמשמעותם היא בלייקס הם ההזדמנות האחרונה שלהם. זה יכול להיות קשה למצוא בתים לבעלי חיים מוגבלים לצמיתות או פגועים בנוירולוגיה, ולדניאלה יש לב רך, כך שהאנז'ריה האישית של הבלייק יכולה להיות גדולה למדי. כרגע המשפחה גרה עם ארבעה כלבים, חתול, דרקון מזוקן, נחש תירס, שני צבים ו -15 דגים.

לזאוס, אחד הכלבים בבית בלייק, היסטוריה שמספרת הרבה על דניאלה. זאוס, תערובת קולית גבולית, נמצאה בדרך כפרית במיסיסיפי. הוא נורה בעמוד השדרה והושאר למוות, והוא נמלט ליער וגרר אחריו את רגליו האחוריות. שבועיים לאחר מכן, שני השומרונים הטובים מצאו וחילצו אותו, ואחד מחסידי הפייסבוק הרבים של מיין חוף הצלה שילמו כדי לשלוח אותו למיין. באותה תקופה רגליו האחוריות המשותקות נשחקו עד לעצם. בהתחלה הכלב היה מבועת, אבל עם הרבה טיפול ואהבה וטרינרית, הוא עכשיו מתקן בחיי הבלייקס. "הוא אוהב את כולם", אומרת דניאלה. "אני לוקח אותו לבקר קשישים המטפלים בבית, מכיוון שהוא כל כך מתוק. אנו מקווים לקבל אותו מוסמך שייכנס לבתי חולים לילדים עם מוגבלויות. "דניאלה מניחה חיתולי בד על זאוס בכל יום. היא אפילו השיגה לו כסא גלגלים לכלבים. "הוא שונא את זה," היא מציינת בצער. "אז אנו משתמשים ברתמות [כדי להניף את רגליו האחוריות], והוא עושה זאת בצורה נפלאה."

דניאלה הצילה כמה מלטות גורים שהותירו אמהותיהן; היא מאכילה אותם מיד מהלידה, מכינה אוכל לתינוק חלמון ביצה וכבד עגל מבושל. בקרב בעלי חיים רבים אחרים הזקוקים היא נלקחה כלבים קשישים שננטשו על ידי משפחות שהחליטו שהם מעדיפים גורים; ארנבות הושלכו לאחר הפסחא; ותערובות פיטבול, שקשה למצוא בהן בתים במיוחד.

קשורים: חברה זו מציעה פסק זמן להורים חדשים לחיות מחמד

חיי הבלייקס משתרעים על פני שלוש עיירות ו -11 מיילים במיין קוסט-מיין: חוף לינקולנוויל, שם המשפחה מתגוררת בבית לוחות עץ מקסים עם רצפות צבועות באפור והליכה של אלמנה; נורת'פורט, שם מתקן החילוץ, המגיש בקשה למעמד ללא מטרות רווח של 501 (ג) (3), חולק מקום עם עסקיו של ג'סטין; וקמדן, שם יש לג'סטין חנות מתנות מוכוונת לכלבים בשם הכלב מיין.

האסם לאחר הקורה שהוסב ובו מתקן ההצלה כולל קירות פלדה גלי, רצפות עץ עשירות ופסלי דובים מגולפים. אבל זה לא סתם יפה, אומר ג'סטין: חלל הלילה-לייק נועד לגרום לבעלי החיים להרגיש פחות חרדים. המשפחה מחזיקה גם באי קטן ובלתי מיושב במפרץ פנובסקוט (בתמונה ממול), שם דניאלה לוקח כלבים להיות חברתיים בבטחה ולראות כיצד הם מתקשרים עם בעלי חיים אחרים.

אזור מידקוסט נראה בדיוק כמו שתארו לעצמכם מספרי התמונות של ילדים (תחשבו את בוקר אחד של רוברט מקלוקסי במיין) ואינספור סרטי סטיבן קינג (למעט לא מצמרר): מגדלורים מגושמים, ים כחול כהה, חופים חלוקים, אבני ים נהדרות כחולות, סירות דייג מתנדנדות ומפוצצים. אורנים. יש צריפים של לובסטר, חוות אוכמניות, צבי זנב לבן ומעבורות מגוששות. ג'סטין, ממליבו, קליפורניה, אך ביליתי הרבה קיץ ילדות במיין, אומר שבזמן שעשה את הקיצוניות שלו, "חשבתי על המקום הזה שאהבתי כילד ורציתי לחזור."

חייבים לאהוב כלבים

דניאלה וג'סטין הוצגו בשנת 2004 על ידי חבר משותף שידע על אהבתם המשותפת לבעלי חיים. הם חיו שלוש שעות זה מזה, ודניאלה הייתה זהירה. "הייתה לי בת בת 7 ועסק קטן במעונות יום," היא אומרת. "אבל סמכתי על חבר שלנו, אז אמרתי, 'בסדר, אני אדבר איתו בטלפון'."

במשך שלושה חודשים היא וג'סטין דיברו כמעט כל יום. "בילינו שלוש-ארבע שעות בשיחות ובצחוק," היא אומרת. "שלחתי לו תמונות של טיילור, ואחזיר 500 תמונות של כלבים. 'הנה פארקר על החוף! הנה פארקר הולך הביתה! הנה פארקר בבית! '"

לבסוף דניאלה נסעה מביתה שבפריבורג, מיין, לפגוש את ג'סטין באופן אישי.

"היא דפקה בדלת שלי וזהו," אומר ג'סטין.

קשורים: על מה החתול או הכלב שלך חולמים?

מקום לכולם

דניאלה הקימה את חילוץ החיות של מיין חוף בשנת 2007, אז טיילור הייתה בת 11. קנדי ואוליביה באו אחרי שנתיים, ואלכסיס שלוש שנים אחרי התאומים. "עם כל הילדים וכל בעלי החיים זה יכול להיות כאוס," היא אומרת. "אבל זה כאוס נחמד - כולם סומק נעים."

היא החלה לספר סיפורי בעלי חיים בפייסבוק בשנת 2010. ולמרות שג'סטין מגלגל את עיניו בתיאטרון על רצונה של דניאלה להציל כל חיה הזקוקה, הוא גאה בבירור: "היא מביאה אצל בעלי חיים שאף אחד לא רוצה - כלבים עם מומים נוירולוגיים וגנטיים וקורבנות טראומה והתעללות - ומפנה את חייהם מסביב. היא באמת פיתחה נישה, באמצעות מדיה חברתית כדי להביא את הסיפורים של כלבים עם צרכים מיוחדים שם בחוץ. הם הולכים ויראליים, ופתאום יש תחרות על בעלי חיים שאחרת ייחשבו כלא רצויים. "

השקת ההצלה הייתה מאתגרת. "הכל היה מחוץ לכיס בהתחלה", אומר ג'סטין, "ולא היו לי כיסים מלאים במיוחד!" אבל עם הזמן, העיתונים המקומיים החלו לעזור בכך שהם הראו את פניהם המתוקות והגעגועים של בעלי החיים. ואז עמוד הפייסבוק של דניאלה המריא. כעת יש לחילוץ קומץ תורמים אמינים.

דניאלה מעדיפה לדבר על מציליה מאשר על עצמה. הייתה שם סידני, בולדוג אנגלי בן 8, שבעליה הזניחו אותה. "נקבות מגזע זה הן בדרך כלל בערך 50 פאונד, והיא הייתה 22 פאונד", אומרת דניאלה. "היא הוחזקה כבול בחוץ, גודלה לגורים ואז החזירה אותה בחוץ. היא הייתה זקוקה למזון ואנטיביוטיקה לעורה המתעלל. עכשיו יש לה משפחה והיא מתחילה להיות שמנמן, והיא כל כך מאושרת. "היה ריידר, כלב גזע מעורב, שבעליו היכה אותה במחבט והשאיר אותה למות בארגז. "יש לה נזק מוחי קשה - היא מטה את ראשה ומעגלליה הרבה - אבל היא כלב נפלא והיא יכולה לתפקד לחלוטין", אומרת דניאלה.

היה שם קאסי, קולי גבול גזעי שאמו ההרה קיבלה תרופות שכנראה גרמו לבעיות נוירולוגיות. שני גורים נוספים במלטה מתו. "קאסי הולכת כמו גברת שיכורה קטנה!" אומרת דניאלה. "אבל היא לומדת לעלות ולרדת מדרגות, והבעלים החדש שלה שולח לי תמונות נפלאות." עד כה דניאלה שמרה על כל אימוץ שלה במצב, כך שהיא מסוגלת לשמור על קשר ולעשות ביקורי בית.

היא מבלה זמן רב בעבודה עם כלבים מבוגרים כמו גם עם פגומים. "יש אנשים שיעדיפו לזרוק כלבים ישנים מאשר לנסות תרופות," היא אומרת. "אבל הם יפים. בניגוד לגורים, הם יודעים שהם חולצים, והם כל כך אסירי תודה. "

זה אולי נראה מדהים שבעלי חיים שעברו התעללות או מוזנחים יכולים להסתובב ולבטוח בבני אדם שוב. דניאלה הייתה עד לכך שוב ושוב. בפוסט אחד בפייסבוק על זאוס היא כתבה, "כלבים, מסיבה שניתן לתאר רק כאלוהיים, יש להם את היכולת לסלוח, להרפות מהעבר ולחיות כל יום בשמחה. זה משהו שכולנו יכולים לשאוף אליו. "

קשורים: הלברדור רטריבר הוא הכלב האהוב על אמריקה

כמו אמא, כמו בנות

דניאלה וג'סטין מחויבים לטפח חמלה אצל ילדיהם, והם אינם מגנים עליהם מפני החלקים הקשים והעצובים של הטיפול בדברים יצורים חיים. "הילדים עוזרים, והם רואים כמה אחריות כרוכה בבעלות על בעלי חיים וטיפול בהם", אומרת דניאלה. "הם רואים את הדברים העצובים ואת הדברים הנהדרים. אם נקבל כלב שנפגע ממכונית, קנדי ​​שוכב עם הכלב ומתייפח בזמן שאוליביה אומרת, 'אבא, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתקן את זה?' היא חמלה באותה מידה כאחותה, אבל היא מעשית: איך נפתור את הבעיה? "בינתיים טיילור עוברת קורסים במכללה ברפואה וטרינרית ולומדת מג'סטין. "היא מעריצה את מה שהיא עושה," אומרת דניאלה. "ג'סטין יפרוש בעוד 20 שנה, וזה יהיה נחמד להחזיק את [התרגול] במשפחה ..." קולה נסגר.

דניאלה מעריכה את ההשפעה שהייתה לחוויה זו על ילדיה. "לפעמים אני שוכח שלא כל הילדים גדלים כמו שלי. ילדה קטנה אחת שהגיעה פחדה כל כך מהמעבדה הידידותית שלנו שהיא נעמדה על כיסא! הילדים שלי לא מפחדים. "לא במבט ארוך. בנות הבלייק אוהבות לא רק יצורים פרוותיים אלא גם קשקשים. אחיה של דניאלה, דנה, מציל ומשקם זוחלים בפלורידה, "שם הרבה אנשים זורקים דברים גדולים כשהם גדולים מדי", אומרת דניאלה. "יש לו את הפיתונים האדירים והמכווצי הבואה. הבנות שלי כולן, 'בואו לבקר את הדוד דנה!' אני לא ילדה זוחלת בעצמי. אני שמח שהוא זה שעושה את זה. "והיא שמחה שהילדים שלה הם יצורים גדולים וקטנים, רזים ומגושמים.

"הם מבינים את זה," היא אומרת. "הם פשוט מתכוונים עם העולם הרחב."

למידע נוסף ולתמיכה בעבודתה של דניאלה, בקר בדף הפייסבוק של הצלת בעלי חיים מיין חוף מיין.