מדוע עלינו להיות סקפטיים לדיווחי ביזה בניו זילנד

היה זעם ציבורי בתגובה לדיווחים על ביזה נרחבת ופעילות כנופיות באזורים מוכי שטפונות בניו זילנד בעקבות מסלול ההרס של ציקלון גבריאל. נוצרה התפיסה שחלק מהאנשים ינצלו את חבריהם הקיווי בשעת הצורך שלהם כַּעַס. חלק מהתושבים באזורים המושפעים לקחו את החוק לידיים על ידי הצבת מחסומים והתחמשות. פוליטיקאים קוראים להחמיר בעונשים למי שהורשעו בביזה באזורים שנמצאים במצב חירום. עם זאת, אם ההיסטוריה היא מדריך כלשהו, ​​עלינו להיות סקפטיים לגבי דיווחים על ביזה משמעותית על ידי כנופיות אופנוענים.

ראש הממשלה כריס היפקינס ופוליטיקאים מהאופוזיציה התעמתו על היקף הביזה וההפקרות במקומות כמו הוקס ביי, שם האזור נסחף על ידי פַּחַד של בוזזים וכנופיות מסתובבים בפראות. שר המשטרה סטיוארט נאש הזהיר לאחרונה את ראשי הכנופיות לגרום לחבריהם ל"תמשוך את ראשך המחורבן פנימה, תוציא את החיות שלך מהרחובות... יש להם... המשפחה מושפעת גם כן. צאו החוצה והתחילו לעזור להם".

זה לא מתאים ולא מועיל לעשות דמוניזציה לאופנוענים בשפה דה-הומניזית ולהתייחס אליהם כאל "בעלי חיים." התוצאות המיידיות של אסונות דומה ל"ערפל המלחמה" שבו פחד, אי ודאות, תסכול,

צַעַר, מלנכוליה, קלקול שינה וערוצי תקשורת מעוכבים מביאים לעתים קרובות לכך שהשמועות הופכות לעובדה. מחקרים מראים באופן עקבי שאסונות מוציאים את המיטב מאנשים ומקרבים אותם יחד - וזה כולל חברי כנופיה.

מאז תחילת שנות ה-60, המרכז לחקר אסונות באוניברסיטת דלאוור פרס חוקרי שטח לזירת של למעלה מ-700 רעידות אדמה, שיטפונות ואירועים אחרים ברחבי העולם. הממצאים שלהם היו עקביים להפליא: הרוב המכריע משתתף ועוזר לעמיתיהם הקורבנות. עבור אסונות המתרחשים במדינות המערב, ביזה היא מְאוֹד נדיר, אך באופן מוזר, נפוץ שמועות וסיפורים בתקשורת מגזימים בטענות כאלה, במיוחד בתקופה המוקדמת שלאחר מכן.

בין אם מדובר בטביעת הטיטאניק, קריסת מגדלי התאומים או רעידת האדמה האחרונה בטורקיה ובסוריה, האירועים הללו מביאים את המיטב שיש לאנושות להציע. רוב האנשים נשארים רגועים וממשיכים. אנשים רבים עשויים לזכור דיווחים על ביזה נרחבת בניו אורלינס לאחר הוריקן קתרינה ב-2005. מחקרים ארוכי טווח של אירוע זה מצאו שדיווחים שגויים על ביזה נרחבת הובילו להיווצרותן של קבוצות מיליציות שיצרו בריקדות שמנעו סיוע להגיע לאנשים נזקקים. יתר על כן, תמונות טלוויזיה של אנשים שסורקים חנויות במהלך קתרינה היו מטעות, מכיוון שרוב הפריטים שצולמו היו דברים חיוניים: מזון, מים וביגוד. רוב אלו שנפגעו מקתרינה היו עניים ושחורים, מה שרק הזינו את הסטריאוטיפ הפלילי. בניו זילנד, המאורים מיוצגים באופן לא פרופורציונלי בכנופיות ומהווים למעלה מ-50% ממערכת הכלא, אך הם רק כ-17% מהאוכלוסייה. במהלך אסונות, הסטריאוטיפ של הפושע המאורי הופך אותם לפגיעים למעצר על כך שהם פשוט נמצאים במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.

אולי יש כנופיות אופנוענים שמסתובבות בקהילות הרוסות וגונבות באכזריות מהחבר שלהן קיווי, אבל אם זה נכון, הטענות הללו מנוגדות לספרות סוציולוגית ענפה הפוכה. סיפורים על ביזה בעקבות גבריאל עשויים לשמש לקרב אנשים בתגובה לאיום משותף כאשר ציבור מתוסכל מחפש את מי להאשים. אופנוענים ואחרים שיושבים בשולי החברה עושים שעיר לעזאזל נוח. מסיר אזהרה: "תן לקונה להיזהר."