מבט ביקורתי על פריחה

פורישינג היה הנושא של רפלקציה פילוסופית ותיאולוגית במשך אלפי שנים; המחקר האמפירי שלה צעיר יחסית. הרבה נלמד, אבל עדיין יש הרבה מה לחשוף. כל דיסציפלינה מתפתחת תעוצב על ידי הדגשים והאינטרסים המיוחדים של חוקריה, על ידי זמינות הנתונים ומקריות גרידא. לכל תחום חדש שיתפתח יהיו כתמים עיוורים. חלק מהשאלות החשובות והמידע הבולט בוודאי יתעלמו או יזניחו, לפחות לזמן מה, אך ניתן וצריך לתקן את השמטות הללו ככל שהן מובאות לאור.

לאחרונה, אנתרופולוג מאוניברסיטת קונטיקט ביצע שירות לתחום המחקר האמפירי הפורח על ידי מתן שירות רחב ביקורת של הספרות הפורחת הקיימת. כמה מביקורותיה סבירות מאוד וצריך להתייחס אליהן, אך אחרות אינן מאפיינות, לדעתנו, בצורה מספקת את מצב המחקר. בלי קשר, יש עדיין הרבה מה ללמוד, וחסרים רבים שעדיין צריך להשלים.

מוקדם יותר השנה, אנחנו ב- תוכנית פריחת האדם בהרווארד גם פרסם א תְגוּבָה לביקורת זו, שכן חלק מהביקורות נוגעות ספציפית לעבודת התוכנית. למעשה הזמנו עוד את מחבר הביקורת להציג בתוכנית, והרווחנו מאוד מהחילופין. בהמשך, נספק סקירה קצרה של חלק מתוכן החילופין, אך אנו מעודדים גם קוראים מתעניינים לעיין בכל ביקורת עצמו, יחד עם שלנו תְגוּבָה.

ביקורת הגיונית

כמה מהביקורות של העיתון על תחום הפריחה נראות הגיוניות מאוד ומצביעות על נושאים שיש לטפל בהם. ראשית, התחום זקוק לעבודה איכותית יותר, ויותר עבודה על הבנת השקפותיהם וחוויותיהם של אנשים רגילים לגבי "איך נראה או מרגיש פריחה, מה גורם לפריחה אפשרי, או מה שעשוי לעמוד בדרך ולסכל את יכולתם לפרוח". חלק גדול מהעבודה שלנו ושל רבים אחרים היה כמותי, אבל ברור שגם מחקר איכותי יותר קריטי. השטח ירוויח אם יתבצעו יותר מזה.

שנית, יש צורך לבצע מחקר נוסף על האופן שבו ההבנה והחוויות של פריחה משתנות בין תרבויות. אנחנו מקווים שזה שלנו מחקר עולמי של פריחה יתרום בהקשר זה. אולם גם במחקר זה, למרות שביקשנו וקיבלנו קֶלֶט מחוקרים ממספר רב של יבשות, שאלות המחקר עצמן ללא ספק עדיין עוצבו על ידי נקודות מבט מערביות, וכך גם תחום חקר הרווחה באופן כללי יותר. שיתפנו פעולה עם קרן Wellbeing for Planet Earth היפנית וה- יוזמת רווחה גלובלית להבין טוב יותר נקודות מבט לא-מערביות על רווחה. איזון והרמוניה הופיעו, למשל, כהיבטים חשובים של רווחה שאולי ניתן להם יותר תשומת הלב במזרח מאשר במערב. אבל צריך לעשות הרבה יותר בנושא חשוב זה.

שלישית, אנו מסכימים עם הביקורת לפיה שאלות הנוגעות לאי שוויון בכוח ובמשאבים, בענייני צדק ומבנים תנאים, ותיעוד והתגובה לחוויות מיעוטים לא זכו עד היום לתשומת לב מספקת בפריחה סִפְרוּת. ייתכן שחלק מזה נובע מכך שאין לנו נתונים רבים על פריחה הוליסטית כמו שיש לנו על משאבים בריאותיים או כספיים, ובכך מקשה על ביצוע עבודה כזו (ששוב אנו מקווים מחקר עולמי של פריחה יעזור לתקן חלקית), אבל חלק מזה הוא פשוט עניין של צורך במאמץ רב יותר כדי לטפל בחששות האלה. ביצענו כמה עבודה על אי שוויון פורחים, אבל עוד הרבה מה לעשות.

כמובן, ברגע שנרחיב את היקף התוצאות, ונחשוב על כל ההיבטים של פריחה, לפעמים התוצאות יכולות להיות מפתיעות יותר, או יכולות להיות בכיוון ההפוך של החומר אי שוויון. למשל, כמה עֲבוֹדָה מדווח על רמות גבוהות יותר של מטרה במדינות מתפתחות עניות יותר מאשר במדינות מפותחות עשירות יותר, וזה ההפך ממה שמוצאים עם אושר; אוֹ דיווחים רמות גבוהות יותר של חוזקות מטרה ואופי או חיבור חברתי בקרב אנשים שחורים או היספנים מאשר בקרב אנשים לבנים. לכן עלינו גם לשאוף להבין ולהעריך את הנכסים והחוזקות של קהילות שנמצאות בנחיתות מהותית יותר, תוך התייחסות גם לחוסר השוויון החומרי עצמן. בכל מקרה, התחום בכללותו צריך לתת תשומת לב רבה יותר לנושאים הללו.

אופי ומאפיינים משותפים בפריחה

אמנם אנחנו חושבים שלכל אחת מהנקודות לעיל אכן צריך לטפל טוב יותר בפריחה ספרות, חלק משאר הביקורות או ההצעות שאנו מאמינים שידחפו את התחום לרעה כיוון. אנו מאמינים שאחת מנקודות החוזק של הספרות הפורחת הייתה עמידה בפיתוי להפחית את הרווחה לאושר, ובכך לכלול בתוך פריחה, מושגים של אופי וסגולה, בעקבות מאות שנים של פילוסופיות ודתיות חוכמה בכל העולם. שלנו הערכה פורחת כולל גם מימד זה. אריסטו חשב למעשה שהפריחה מורכבת למעשה בעיקר בפיתוח ובמימוש של סגולה.

לעומת זאת, חלק ניכר מהלימודים המערביים העכשוויים נזהרו מלהתייחס לנושאים אלו. חלקם אפילו לא רוצים להזכיר את המונחים "סגולה" או "אופי". מועלים חששות שרעיונות כאלה הם פטרנליסטיים; שעצם רעיון האופי הוא יחסי מבחינה תרבותית; וכי כל דיון בעניינים אלו עלול להביא להאשמת הקורבן. אלו חששות חשובים, אבל התגובה המתאימה היא לטעון לטפל ברגישות רבה יותר בנושאים אלו, במקום לנטוש אותם כליל.

אמנם בהכרח יהיו הבדלים בחוזקות האופי המוערכות בין חברות, מחקר בין-תרבותי מצביע על כך שיש הרבה במשותף כולל הערכת אומץ, צדק, אנושיות, מתינות, חוכמה והתעלות. כפי שטענו בְּמָקוֹם אַחֵר, על סגולות האומץ, החוכמה והצדק, למשל, אם היו שואלים מי רוצה להיות פחדן, טיפש ולא צודק, היו מקבלים מעט מאוד לוקחים. קיימת שונות באופן המדויק כיצד מבינים את המעלות הללו, אבל המעלה הזו חשובה, ושהמידות הספציפיות הללו חשובות, משותפת בין תרבויות. באמת רק בכיסים של המערב העכשווי מוצאים היסוס כלשהו.

כמו כן, בעוד שהאשמת הקורבן באופי גרוע היא לעתים קרובות בלתי הולמת, אין זה אומר שהאופי אינו רלוונטי או שאיננו יכולים לחפש לפתח אופי בתוכנו ולקדם. חוזקות אופי בתוך החברה באופן כללי יותר. שוב, כפי שדיברנו בְּמָקוֹם אַחֵר, יש כיום התערבויות אופי, שהוערכו בניסויים אקראיים, המדגימים שאפשר להגביר את החמלה, הכרת תודה, סבלנות, סְלִיחָה, והתמדה/חצץ; יתר על כן, ההתערבויות יכולות להמשיך ולשפר גם את הרווחה הפסיכולוגית, שינה, חֲרָדָה, דִכָּאוֹן, דירוג בריאות עצמי וציוני מבחנים. לא להשתמש בהתערבויות אופי כאלה - בבתי ספר או במקומות עבודה, נניח - זה להזניח כלי חשוב וחזק להגברת הפריחה ברחבי החברה. אופי חשוב לחיינו שלנו, והוא קריטי במיוחד למי שנמצא בעמדות כוח והשפעה, אם ברצוננו לפעול למען חברה טובה יותר. הזנחה של ענייני אופי תרושש אותנו ואת הקהילות שלנו.

פריחה לכולם

לדאגות אלו לגבי אופי קשורה גם השאלה הרחבה יותר של המידה שבה אנו יכולים להגיע לכל קונצנזוס סביב פריחה בתוך החברה. ניווט במורכבות של הבנות שונות של פריחה אינו פשוט בשום אופן. באופן אידיאלי, נזהה מה משותף (וכמו שעשינו הגיב בעבר, אנו מאמינים שזה הרבה) ועובדים יחד.

באופן אידיאלי גם, היינו מודעים היכן יש אי הסכמה ומדוע ונפעל למען מערכות ומדיניות המעצימים קהילות מסוימות שונות להמשיך בהיבטי הפריחה שהכי חשובים להם אוֹתָם. באופן בלתי נמנע, יהיו מתחים והחלטות מדיניות שאכן מספקות את כולם. כל חברה חייבת לנווט במורכבויות הללו, וזו לא משימה של מה בכך.

עם זאת, אולי שמנו דגש רב מדי על חילוקי הדעות ונקודות המתחים ולא מספיק על המשותף. בעוד אנו מבינים כי בהחלט יש גבולות, אנו מאמינים שעדיף לנו להתמקד במה שמוחזק משותף כדי לעבוד יחד, בין המתחים והמחלוקות, כדי לנסות לקדם פריחה עבור את כל.