בנות ומתמטיקה: לימוד מאיים סטראוטיפ

click fraud protection

הבת שלי, קסטרל, מקבלת את ה- STEM שלה במוזיאון הטבע והמדע של דנוור

זו הסיבה שעניין אותי להתמודד עם מאמר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת התפתחות הילד מראה שלא רק בנות צעירות מגיל שש מועדות להן תַת הַכָּרָתִי הטיות שיכולות לפגוע ביכולת המתמטיקה שלהן, אך הטיות אלה ניתנות למחיקה נקייה, ולהשאיר עמדות ומיומנויות מתפקדות במלואן.

ראשית, אולי כבר ידעת על זה איום סטריאוטיפ. זה הרעיון שאנחנו מחזיקים בתוכנו פַּחַד שנוכל לפעול בטעות בדרכים המאשרות סטראוטיפים לגבי עצמנו, וכי הפחדים האלה הם כמו מגנטים שמושכים אותנו לעבר הפעולות הסטראוטיפיות שקיווינו להימנע מהן. חוקרים כמו סיאן בילוק מאוניברסיטת שיקגו מראים כי האיום הסטריאוטיפ הזה טוען ממש למרחב בעבודה שלנו זיכרון- סדנת המוח לכל מה שאנחנו עושים ברגע. ועם איום סטריאוטיפי הטוען ל"נתח "של זיכרון עבודה, נותר לנו פחות מקום למניפולציות הנפשיות המבטאות את עצמן אינטליגנציה.

לדוגמה, אם הבת שלי מתחילה (במודע!) לדאוג שתשובה שגויה עשויה לאשר שבנות גרועות במתמטיקה, יש לה פחות שטח מוח שיכול להבטיח שהיא טובה במתמטיקה. אתה יכול לדמיין סטריאוטיפים אחרים ואת הדרכים בהן יכולת הזיכרון הפוחתת הזו יכולה לגרום להם להגשים את עצמם. זו מלכודת אכזרית. פשוט הכרת סטריאוטיפ מקשה על התנגדותו.

המחקר של השבוע שעבר ב התפתחות הילד הראתה לראשונה את כוחו של איום סטראוטיפ זה אפילו אצל ילדים צעירים מכדי לאשר באופן מודע אמונות סטראוטיפיות. בעבודה עם 276 תלמידי כיתות א '(גיל ממוצע 6.5 שנים), החוקרים סילבה גאלדי, מארה קאדינו וקרלו תומסטו תהו לראשונה אם ילדים הצעירים חשבו שבנים טובים יותר במתמטיקה. מסתבר שהם לא - במודע!

אבל אולי שמעת על בדיקות אסוציאציות מרומזות? אם לא, בדוק פרויקט מרומזבהנחיית הרווארד. המבחן מודד, למשל, כמה מהר אתה משייך פנים זכרים שחורים למילים טובות. או פרצופים זכרים לבנים. או פנים נקבות בשחור לבן. מהירות השיוך המרומז שלך יכולה להראות את שלך הֲטָיָה. (ומתואם באופן מרתק עם דעות שאתה מביע בחידון שקודם ל- IAT עצמו.)

במחקר הנוכחי, גרסת ילדים של ה- IAT הראתה שכן, אכן, אפילו ילדים צעירים כמו כיתה א 'מקשרים בנים למתמטיקה ובנות עם שפה.

ואז החוקרים אמרו שהילדים יעשו קצת צביעה. שליש מהילדים צבעו תמונה המציגה ילדה הפותרת בעיית מתמטיקה בלוח בזמן שילד ישב בשורה הראשונה והתבונן. השלישית צבעתה תמונה של א יֶלֶד לפתור בעיה במתמטיקה בעוד א ילדה התבונן. והשלישית צבעתה נוף. ואז היו לחוקרים שילדים עושים מתמטיקה. אתה רואה לאן זה הולך?

בנות עם איום סטריאוטיפ מחזקות באופן מודע על ידי צביעה של תמונה של ילד פעיל במתמטיקה ילדה פסיבית במתמטיקה הוסיפה מספרים לאט יותר ועם פחות דיוק מבנות שנפגעו עם דניקה מקקלר משימת צביעה. הבנים? Meh. לפחות במשימה זו, נראה היה ששלולי כיתה א 'עדיין די מתעלמים מהמחשבות מִין סטֵרֵאוֹטִיפּ.

יש בזה גם יופי וגם אימה. האימה ברורה: אפילו בכיתה א ', בנות מרגישות את המשיכה של הסטראוטיפים התת-מודעים שיכולים להעביר מיומנויות מתמטיות לאורך המשפך. אולם היופי הוא שמחקר זה מאשר כי סטריאוטיפים מבוססי-מתמטיקה מגדריים אינם גנטיים או "טבעיים" באופן אחר. להאשים תרבות: בנות לא גרועות יותר מתמטיקה - לאחר משימת צביעה פשוטה שנטעה את האיום הסטריאוטיפי הזה, כישורי המתמטיקה של הבנות היו שווים לחלוטין לזכרם המתמטי-סטריאוטיפי-המתעלם עמיתיהם.

במילים אחרות, האהבה של הבת שלי והביטחון במתמטיקה לא צריכה להישחק ככל שהיא מתבגרת. כלומר - אתה יודע - אם אשתי ואני, כל חברותיה, אחיה, מוריה ודגמי החברה המקיפים אותה מאכילים את בתי את המקבילה לדף הצביעה הפעיל של הילדות.

אני לא מהמר על החברה. וכך אני אעשה את יקירתי להמשיך ולהאכיל את "חידון המתמטיקה" שלה כשאנחנו צועדים בתקווה לדחוף את הסטריאוטיפ הזה למתמטיקה-ילדה פסיבית לשביל לפני שההשפעה שלי דעכה והחברה תשתלט. כמו חיסון MMR, אני מקווה שעל ידי מלאת הילדה הקטנה שלי בציפיות להצלחה במתמטיקה אני יכול לחסן אותה כנגד דפי הצביעה השליליים שהחברה ממשיכה להניח על שולחנה.

הוגש על ידי אנונימוס בתאריך 5 ביוני 2013 - 12:04

המוח האנושי מנסה להשתלב בחברה.

  • תגובה לאנונימי
  • ציטוט אנונימי

הוגש על ידי אנונימוס בתאריך 5 ביוני 2013 - 12:22

אני בא מאסיה. גם בנות וגם בנים טובים באותה מידה במתמטיקה. מדוע לדעתך אסיה באסיה לא מתמודדים עם איום סטריאוטיפי במתמטיקה / מדע?

  • תגובה לאנונימי
  • ציטוט אנונימי

הוגשה על ידי לינדה גילורי בתאריך 9 באוגוסט 2013 - 15:30

איום סטראוטיפ הוא תופעה שאדם יכול להיות מואשם בה. מחקרים הראו כי הצהרות, ערכים ותחושת שייכות עובדים היטב כמו חיסונים. דברים פשוטים כאלה יכולים לעזור. להלן מידע נוסף על אישור ותחושת מחקר השייכות שההורים, המורים והמנטורים יכולים להשתמש בהם http://stereotypethreat.org/ והמאמר הספציפי הוא http://stereotypethreat.org/index.php/entry/establish-a-sense-of-belonging-to-reduce-the-impact-of-stereotype-threat-and-increase-academic-achievement // יש קישור למאמר המחקר המקורי או לדוי במידת הצורך.

  • תגובה ל לינדה גילורי
  • צטט את לינדה גילורי

הוגש על ידי אנונימוס בתאריך 2 ביולי 2014 - 2:41 בבוקר

כשאמרת שהדאגה אם להיות טוב במתמטיקה או לא יכולה להשאיר לה פחות מקום לחשוב על השאלה בפועל, חשבתי שההצהרה הזו יכולה להוות שאלה חדשה. שהוא;
כמה יכולת במוח / בתת המודע שלך?

וקראתי את המאמר בהמשך, שמתי לב שאתה יכול לתת תשובה לשאלה זו שהיא; תיאורטית אתה יכול לאמן את עצמך אליו. באמצעות NLP אתה יכול אולי לאמן את התת מודע שלך לריבוי משימות בשלב זה. אבל יש אנשים שנולדו כך.

חשבתי שזה יכול להיות מאמר טוב, או נושא שאפשר לדון בו.

  • תגובה לאנונימי
  • ציטוט אנונימי

הוגש על ידי Air Presto Mens בתאריך 3 בדצמבר 2014 - 05:47

-? nanodeeltjes המשמשים כגרירת מים סוחבת כטובה ביותר שניתן להשתמש בהם בשנית.

  • תגובה ל- Air Presto Mens
  • צטט Air Presto Mens
instagram viewer